מאמרים

עד הדורות האחרונים שחיטת הבהמה היה לעסק יקר. כיון שכמעט חצי מהבהמה היו מוכרים לגוי. וזאת מפני הקושי שבמלאכת הניקור, אנחנו מדברים על החלק האחורי של הבהמה. שם נמצאים כמעט כל החלבים האסורים וגיד הנשה והסתעפויותיו. כבר לפני חמש מאות שנים כתב הרדב”ז “ומנהג יפה הוא (למכור את החלק האחורי של הבהמה) שאין הכל בקיאים […]

שאלה שעולה לא פעם ולא פעמים, כשמדובר על זוג יהודים שחיי אי שם במקום נידח. ונולד להם בן. מי יכול לערוך להם ולבנם ברית מילה?  מי מחוייב בברית המילה? כמו שכתבנו במאמר אחר, מעיקר הדין האב מחויב למול את בנו. אחריו כל הקרובים, אחריהם בית הדין המקומי ואחריהם הילד עצמו כשיגדל מחוייב לעבור ברית מילה

מקור למצוות ברית מילה: בפרשת לך לך הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם אבינו על מצות ברית מילה: נאמר בספר בראשית, "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר" "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם"  ובאמת כמה פרקים לאחר הציווי כתוב: "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת

אם תכנסו לסופרמרקט, אתם תשימו לב לשלל חותמות שמתנוססות על גבי האריזות המזון. מה באמת ההבדלים בין שלל הבדצי"ם? כידוע רוב הישראלים שומרים על כשרות ברמה כזו או אחרת, צריך לדעת שכל מוצר שיש עליו סימן "כשר" מטעם הרבנות הראשית לישראל הרי הוא כשר ומותר לאוכלו. למה צצו ההכשרים הפרטיים?  התפתחות כשרויות הפרטיות ושלל הבדצי"ם

יש כלל בהלכה ובפרט בדיני כשרות של "עד אחד נאמן באיסורין", ואכן אם אדם מגיע לבית חברו שהוא שומר תורה ומצוות, הוא יכול לאכול בלב שקט. מטעם הדין הנ"ל. אז למה במסעדה של אדם דתי לא נוכל לסמוך עליו שהוא שומר כשרות? על כך במאמר.   למה באמת צריך תעודה במקום כזה? לכאורה כל יהודי בעל

אז מזל טוב. נולד לך תינוק, אתה רוצה לדעת מהו תהליך ברית המילה? מה חשוב לדעת לפני ואחרי הברית? הנה לכם הסבר לשלב אחר שלב בתהליך הקדוש שמצווה לנו על ידי הקדוש ברוך הוא. מקור המצווה: התורה מצווה עלינו למול את בנינו ביום השמיני לאחר לידתו. המקור לזה נכתב בפרשת לך לך, בברית בין הבתרים,

בירושלמי עירובין (פרק י' הלכה א'), כתוב תניא: תפילין צריך לבדקן פעם אחת לשנים עשר חודש, ובמכילתא (סוף פרשת בא) כתוב: ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, מלמד שהתפילין צריכות בדיקה אחת לשנים עשר חודש. השולחן ערוך נפסק שאם לא ראינו שהתפילין נפסלו אין צורך לבדקן. ובקיצור שולחן ערוך כתוב שאנשי מעשה נוהגים לבדוק

בית מלון זה בית עסק המאכיל אלפי אנשים ביום. לכן להיות בתפקיד משגיח כשרות בבית מלון, זה דורש יצירתיות גמישות בזמנים, יחסי אנוש מעולים בכדי להסתדר עם השפים, העובדים והמלצרים ושאר נותני השירות במלון. כל זה ללא התפשרות על נושא הכשרות. לרוב הקריטריון העיקרי של מתארחים דתיים במלון הוא רמת הכשרות. כיוון שחלק מרכזי מהחוויה

ההלכה:  בהלכה בדיני כשרות יש מושג של "עד אחד נאמן באיסורין".  ולעניין זה כל יהודי בעל עסק ששומר תורה ומצוות, היה מספיק בכדי להגיד שהאוכל כשר. והיינו סומכים עליו.  החוק  בפועל נושא הכשרות מלא בהלכות רבות, ולכן חוק איסור הונאה בכשרות במדינת ישראל קובע שכל בעל עסק לממכר אוכל מחויב למכור אוכל כשר לפי מה

בים הם האתגרים בעולם השחיטה היהודי, לאורך השנים יהודים רבים מסרו את נפשם על אכילת בשר ועוף כשר. והיום אנו ניצבים על מאות משחטות המייצרות בשר ועוף כשרים. רק בחוץ לארץ מספקים כיום למעלה ממאה אלף טון בשר בשנה, וזאת באמצעות מאות שוחטים שלמדו קורס שחיטה, הנוסעים בכל רחבי העולם  לחודשים ארוכים מחוץ לבית. לישראל