פתרון חלמאי
מעשה שהיה לפני שנים רבות בעיר חלם המעטירה.
תשתיות הביוב היו מיושנות ביותר, וגלשו תדיר אל בריכות המים הענקיות מהם סופקו מימיה של העיר. כמובן שהמצב היה ממש לא נעים, תושבים חלו במחלות שונות ומשונות עקב הזיהום התמידי של המים, ומי השתייה היו מלווים בטעם לוואי.
מומחי תברואה ומדעני בריאות הזהירו חזור והזהר כי איכות המים רחוקה מלעמוד בתקנות המחמירות של החוק, וראשי העיר הותקפו על כך רבות.
ישבו קברניטי העיר ימים ארוכים על המדוכה, והעלו פתרון נפלא בחכתם: חוק איכות המים שונה לחלוטין, ומעתה כל עוד המים אינם בגוון שחור מובהק – הם ייחשבו למים ראויים ובריאים להפליא.
כעת באה הרווחה לעיר. התושבים המשיכו לחלות, לסבול ולרטון, אך ראשי העיר השיבו בעוז כי המים עומדים בכל תקנון חוק רלוונטי, ומכיוון שכך – אין לתושבים להתלונן אלא על עצמם…
חוק הגיור מתקן או מעוות?
זה מה שקורה במדינת ישראל עם חוק הגיור.
בחסות עזרתם השקטה והגלויה של ממשלות ישראל לדורותיהן הועלו ארצה ואוזרחו מאות אלפי גויים גמורים. רובם המוחלט מכוח חוק השבות המחורר, שהעלה ארצה גם כאלה שאינם יהודים כלל.
שנים עברו, והמציאות הוכיחה כי חסרי תודעה-יהודית רבים, בחרו להינשא לבני דת אחרת, למרות שבכך הם מנתקים את עצמם מעם ישראל. כמובן, שבמדינה היהודית לא ניתן לקבל אישור נישואים לחתונה כזאת, ורק באמצעות פרצות שונות בחוק, מתאפשרת נישואים לגויים, ובכך להתנתק משרשרת הדורות היהודית.
במילה אחת – התבוללות נוראה.
איך אפשר למנוע התבוללות בעם ישראל?
כעת, אם הממשלה רוצה למנוע את ההתבוללות ואת אובדן ייחוס המשפחה בעם ישראל, עליה להשקיע בהטמעת ערכים יהודיים במערכת החינוך, שכל החפץ בכך יוכל להבין את פירוש הפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים". שכל אזרח ישראלי יבין שלהיות יהודי אינו מסתכם רק במשמעות של השתייכות לאומית – זו גם זכות וחובה, ושיזכור שאבותיו מסרו את נפשם על הדת, ורק בזכות זה נשארה היהדות חיה ונושמת.
חלף כל זה, החליטה המדינה להכשיר את השרץ, ולקבוע שמעתה ייחשבו הגויים הם כחלק מהעם היהודי ושלום על ישראל. כל צרוע וכל זב יעלה על דרגנוע הגיור של כהנא והנה, הוא יהודי! אולי יוסיפו לטקס הזאת מים קדושים כמקובל בעוד דתות מתקדמות במערב…
זה יכול היה להיות מצחיק, אם זה לא היה על חשבוננו.
מכיוון שלא זו בלבד שהתכנית אינה אלא שיפור קוסמטי לבעיית ההתבוללות, אלא שהיא תכנית הרת אסון! ותגרום בהכרח לקרע ופיצול העם היהודי, שעד כה היה מאוחד במסורת לאורך אלפי שנותיו. יהודי או יהודייה שירצו למצוא את בן זוגם, לא יוכלו יותר לסמוך על רישומי נישואים במדינה, אלא יאלצו לברר עצמאית את יהדותו של בן הזוג, כשפעמים רבות האמת תתברר מאוחר מדי, וזו טרגדיה אישית ולאומית שקשה לשער.
רבנים מבוגרי "קורס מסדר קידושין" מספרים על האחריות הגדולה המוטלת כבר היום, בבירור היהדות לחפצים להינשא כדת משה וישראל.
על אחת כמה וכמה לאחר הרפורמה בגיור, שלבטח תיצור בלבול וקושי רב לברר לעומק את הייחוס והליך הגיור של בן או בת הזוג.
למה לא להתגייר בהליך מזורז וטכני?
תכנית הרפורמה בגיור מוצאת אוזן קשבת אצל רבים בציבור הישראלי, מתוך התובנה שהקשר לעם היהודי הוא נצחי, ואינו תלוי חיי תורה ומצוות מלאים. ואם כך אין סיבה שהמבקש להתגייר יעמוד בפני דרישות קיום ההלכה, ברצון כנה ואמתי.
היהודי החילוני לעיתים לא מבין למה הוא נשאר יהודי למרות חילוניותו, ומדוע לא יכול גם המתגייר לדלג היישר מגויותו לחילוניות ישראלית.
תשובה להתלבטות הזאת שמענו מרבני 'מרכז דעת', בעזרת דוגמה קולעת. בן שמורד באביו ואינו מקיים את הוראותיו, ואף אם הוא פוגע ברגשות אביו לעיני כל – למרות זאת, אוהב אותו אביו אהבת נפש, ולצד כאבו העצום, הוא ממשיך לקרב אותו לפרנס אותו מביתו.
באחד הימים הביא הבן את חברו, בתור מי שמעוניין להתקבל ולהיות חלק מהמשפחה. אמנם כל התנהגותו זהה לבן הביולוגי, וגם הוא אינו חס על כבוד האב ומבזה אותו בכל הזדמנות.
אין לנו ספק שהחבר לא ימצא את מקומו בבית האבא. לעולם לא תצרף המשפחה אליה איש זר המתנכר לאורחות הבית.
ולעניינו, כל יהודי אהוב ומקובל אצל השם יתברך, על אף שהתרחק מעט. אך אין בכך הוראת היתר להכניס לצל השכינה, כאלו שמלכתחילה יחללו גם הם את שם השם ויעברו על ציווייו המפורשים.
