רפורמת הכשרות – נכון או לא נכון?

הרקע של רבנות הראשית

גוף הכשרות של הרבנות הראשית נוסדה בשנת 1921 על ידי הרב קוק זצ"ל והוכר על ידי המנדט הבריטי.
בשנת 1983 נקבע חוק  אונאה בכשרות: 'בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר'. ובכך ניתנה סמכות לרבנות הראשית להעניק תעודת הכשר.
אך ורק הרבנות הראשית יכולה להעניק תעודת הכשר. גם אם תכנסו למסעדה בבני ברק ובעל המסעדה יהודי ירא שמים, ואתם יודעים שמבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין מן המהדרין. לפי החוק הוא חייב תעודת כשרות מטעם הרבנות. זאת למה? כדי לתת לגוף אחד מסודר לתת תעודת כשרות, ולמנוע מכל מיני רבנים מפוקפקים למיניהם להעניק תעודה בלי השגחה אמתית בתהליך הכנת המזון.

תהליך המזון מהרב הראשי עד לצלחת

הרבנות הראשית היא הגוף המרכזי שאמון על קביעת הפן ההלכתי של מערך הכשרות. הרבנות הראשית מפקחת על כך באמצעות אגף הכשרות הארצי. מתחתיה יש גוף בשם הרבנות המקומית, מטעם המועצה הדתית, אשר מעמיד משגיחים בוגרי קורס מדריכי כשרות. במפעלי מזון ובמסעדות אשר נמצאים בתחום המוניציפאלי של הרשות המקומית.

אחוז צורכי אוכל הכשר בישראל:
רוב היהודים מקפידים על כך ושומרים על מצוות הכשרות הכוללת הפרדה בין בשר לחלב, שחיטה כשירה ואכילה במסעדות כשרות.
שומרי הכשרות נחלקים לארבע אוכלוסיות:

• חילונים – למעלה מ40% 
• מסורתיים – 80%
• דתיים – 100%
• חרדים – 100%

לפי מחקרים שנערכו עולה כי 70% מהציבור היהודי בישראל מקפיד על חותמת כשרות ברמה כזו או אחרת. בעקבות הדרישה הגוברת לאוכל כשר בישראל יש כ-16 אלף מפעלי מזון שמקבלים תעודות כשרות, הם מהווים כ80% מבתי עסק בתחום המזון המתפרנסים משומרי הכשרות. 

שבירת מונופול הכשרות: 

אחרי עשרות שנים בהן כל בית עסק מזון הרוצה לקבל תעודת כשרות, צריך לקבל אישור ותעודה מטעם הרבנות הראשית הממלכתית, הממשלה הנוכחית עושה הכול כדי להראות שהיא 'ממשלת שינוי', ומחליטה לקדם במסגרת חוק ההסדרים את הפרטת מערכת הכשרות. 

החוק: סגירת הכשרות של הרבנות הראשית הממלכתית

החוק אותו מקדם השר לשירותי דת מתן כהנא יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן אומר שהרבנות הראשית תקבע קריטריונים ותשמש כרגולטור, אבל ארגונים פרטיים כמו הבד"צים למיניהם ורבני צהר, יוכלו לספק תעודות כשרות לאחר שיקבלו רישיון מידי הרבנות הראשית. עוד אומר החוק ששלושה רבנים יוכלו להקים תאגיד פרטי ולקבוע קריטריונים שונים מאלה שתקבע הרבנות הראשית.
חלק מהרעיון של החוק הוא ביטול מונופול הכשרות שקיים כיום, ובכך תיווצר תחרות שתביא להוזלת המוצר.  

למה החרדים נזעקים נגד החוק? 

אם תפתחו כל עיתון חרדי, תראו את ההתנגדות הנחרצת נגד החוק עד שבימים האחרונים נשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, קרא במכתב לרבני ולדייני ישראל להתנגד בכל תוקף לכל שינוי.
השאלה היא באמת למה? הרי יש לחרדים גופי כשרות פרטיים שהם בכל מקרה מסתמכים רק עליהם כמו בד"צ העדה החרדית וכשרות הרב לנדאו. אלו נחשבים לגופי הכשרות החזקים בציבור החרדי. אז מה הבעיה? בואו נפריט. בעל העסק מבני ברק לא יצטרך לשלם כפול, גם לרבנות הראשית וגם לבד"ץ הפרטי. 

תעודת כשרות לכל דיכפין

זוכרים את חוק האונאה בכשרות? הרי לא סתם הוא נחקק. החשש הוא מפני כל אדם שיקים גוף כשרות ויחלק תעודות כשרות ללא היכר. בא השר מתן כהנא ואומר שהרבנות תיתן רישיון לגופי הכשרות האלה, לאחר שיעמדו בקריטריונים שקבעו. בפועל דבר זה איננו בר יישום. איך באמת תוכל הרבנות הראשית לפקח על אותם גופים? המהלך של השר עלול  רק להוביל להידרדרות  במערך הכשרות. כל גוף בעל אינטרס כלכלי יחלק כמה שיותר תעודות וירוויח תעודת כשרות. וכל דיכפין ייתי וייכשר. 

מי הכי יפגע מחוק הכשרות החדש?

עד היום כל יהודי מסורתי וחילוני שרצה לאכול בחוץ אוכל כשר, אבל אינו מבין כל כך בנבכי הלכות כשרות ובסוגי רמות  הכשרות השונות, היה רואה מסעדה שיש לה תעודת כשרות, נכנס ואוכל. הרפורמה החדשה תגרום לכל גוף כשרות מפוקפק המרבה בהקלות הלכתיות לתת תעודת כשרות. היהודי שכל רצונו הוא לאכול כשר על פי ההלכה היהודית, ייכשל.
מכורח הנסיבות הללו באו החרדים והרימו קול זעקה. תפקידנו הוא לשמור ולדאוג לכלל הציבור היהודי שיוכל לאכול אוכל כשר. "מהפכת הכשרות" אולי תוזיל את עלויות המזון אך תפגע פגיעה אנושה במיליוני יהודים הרוצים בשמירת כשרות כהלכתה. במרכז דעת אנו רואים את הרצון האדיר והצמא לכשרות בכל גווני היהדות בכל העולם, לא רק אצל החרדים. 

משטרה או חברה אבטחה פרטית? 

אם מחר יבוא שר ויעלה חוק להפרטת המשטרה/מכבי אש, שכל אחד יכול להקים חברת אבטחה פרטית או כיבוי אש תחת קריטריונים מסוימים אשר יחליפו את משטרת ישראל או את מערך כיבוי אש. האם יעלה על הדעת דבר שכזה? רוב אזרחי מדינת ישראל מעוניינים שגופים אלו יתנהלו על ידי המדינה. כל זה מקביל לחוק להפרטת מערכת הכשרות. האינטרס הציבורי הוא לאכול מזון כשר במסגרת ההלכה. 

האם יש בעיות בגוף הכשרות הקיים?

אף אחד לא מתכחש לעובדות שקיימים כשלים ארגוניים בגוף הכשרות של הרבנות הראשית. אך לא זו הדרך לפתור בעיות. אפשר לתקן ולהבריא את המערכת על ידי ועדת מומחים מקצועית ולבנות מתווה שישפר את מערכת הכשרות הממלכתית. 

לסיכום: 

רפורמה בתחום הכשרות היא דבר חשוב. אפשר לתקן כשלים הקיימים במערכת הכשרות. אולם הרפורמה של שר הדתות מתן כהנא היא גרועה ועלולה להחריב את עולם הכשרות לצרכני הכשרות.