מה ההבדל בין חלב בכשרות רגילה לחלב 'מהדרין'?

אלו הרגילים לקנות מוצרים במכולת השכונתית באזור חרדי, אינם מקדישים תשומת לב לחותמת הכשרות כשלוקחים חלב מהמקרר. מתוך הרגל שכל שקיות החלב מסומנים בכשרות 'מהדרין'. אבל בשוק הכללי אפשר להיתקל בחלב בכשרות 'רגילה'.

בירור מעניין עלה לאחרונה בקורס משגיחי כשרות של "מרכז דעת", בנושא האם קיים הבדל מהותי ברמת הכשרות בין חלב בכשרות רגילה לבין חלב בכשרות מהדרין?

על כך במאמר הבא: 

סקירה על כשרות החלב 

חלב נוכרי במקורות:

הגמרא בבכורות (ה:) אומרת: "היוצא מן הטמא – טמא", לכן  חלב שנחלב מחיה או מבהמה טמאים, אסור מן התורה. באו חכמים וגזרו על חלב שנחלב על ידי גוי, מחשש שמא יערב בו חלב טמא, אלא אם כן יהודי עמד על חליבתו.
כשגוי חולב ברפת של יהודי, יש מהראשונים שהקלו בכך.
האיסור והיתר הארוך (בשער מה ס"ק ח) כתב שהגוי פוחד לערב חלב טמא, ועל כן, זה נחשב כאילו היהודי מפקח על החליבה. כל ההיתר הוא כשהיהודי קרוב לרפת והגוי פוחד שהיהודי יכנס בכל רגע.  המהרא"י (הגהות שערי דורא פ"ב)  כתב, שמכיוון שאין ברפת של יהודי חלב טמא, לא גזרו על חליבת גוי. ולכן, גם שהיהודי איננו קרוב לרפת, מותר לשתות את החלב.

כיצד נוהגים הכשרויות בחלב ישראל?

הנוהל הוא שכאשר החליבה מתבצעת על ידי עובד גוי, ובעל הרפת הינו יהודי שומר תורה ומצוות, נחשב החלב ככשר למהדרין. אך אם הוא איננו שומר תורה ומצוות, משווק החלב תחת כשרות רגילה. 

חלב עכו"ם בפיקוח מצלמות במעגל סגור

הרב ואזנר זצ"ל כתב שניתן לסמוך על הראיה באמצעות המצלמות לעניין השגחה, שיחשב כחלב ישראל, בתנאי שמשגיחים יבקרו במקום. הרב משה שטרנבוך חלק עליו וכותב שיש חשש שהמצלמה תתקלקל, ולכן החמיר שלא תינתן כשרות מהדרין על חליבה המפוקחת באמצעות עין אלקטרונית. 

דין אבקת חלב נוכרי:

הרב צבי פסח פרנק ‏(שו"ת הר צבי, יו"ד סימן ק"ג) התיר את השימוש  באבקת חלב נוכרי, מכוח הסברה שחז"ל לא גזרו על אבקה אלא רק על חלב ניגר. ה"חזון איש" חלק עליו וכתב (יו"ד סימן מ"א, סעיף קטן ד') שדין אבקת נוכרי כדין חלב נוכרי, בגלל החשש שמא יערבבו אבקת חלב נוכרי עם אבקת ישראל.
הרב עובדיה יוסף  (ילקוט יוסף, כרך איסור והיתר ב, עמ' צו) התיר אבקת חלב נוכרי, בנימוק אחר – "שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות".

האם יש כשרות על מוצרים מאבקת חלב נוכרי? 

הרב משה פיינשטין (אגרות משה יו"ד א, מז), חידש להקל במקום שאין להשיג חלב ישראל, היות ויש פיקוח ממשלתי, אין חשש שהמחלבות יערבו חלב טמא בחלב פרה, כי הקנס המוטל על העובר על החוק מרתיע אותם. כמו כן, הסבירות לחלב טמא מועטת, כי החלב הטמא יקר יותר. על פי היתר זה נוהגים אכן ארגוני הכשרות בארצות הברית כמו ה-OU. אולם כדי ליידע את המחמירים, קיים סימון Cholov Yisroel = חלב ישראל.
גם הרבנות הראשית נותנת אישור כשרות למוצרים שנחלבו על ידי גוי מחו"ל רק במדינות שהחוק אוסר לערב חלב פרה בחלב אחר. על המוצר עצמו רשום "כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי באישור הרבנות הראשית לישראל".

החליבה בשבת 

בגמרא (שבת צה ע"א) נאמר שהחליבה בשבת אסורה מהתורה. רבינו תם מסביר שהאיסור משום מלאכת ממחק. פעולת הממחק היא להחליק את העור, ומטעם זה נאזרה החליבה שגורמת להחלקת העטינים. 

התוספות והרמב"ם סבורים שאיסור חליבה מקורו במלאכת דש. שבעיקרו אוסר להוציא דבר ממקום גידולו. ועל כן אסרו חז"ל להוציא את החלב מהעטינים. כדעה זו פסק ה"משנה ברורה" להלכה.

למעשה, מה עושים בימינו במחלבות? 

כאשר לא חולבים את הבהמה נגרם לה צער, והרי איסור צער בעלי חיים הוא מהתורה. לכן פסק  השולחן ערוך (או"ח סימן שה ס"ק כ), שמותר לחלוב את הפרה ע"י אמירה לנוכרי. אמנם החלב נאסר בהנאה בו ביום, ורק אחרי שבת מותר החלב בשימוש.
ה"חזון איש" מחמיר וכותב (או"ח סימן נו ס"ק ד) שאם אין גוי שיחלוב, ניתן להתיר לחלוב בשבת רק באופן שהחלב יישפך על הרצפה.
כדי לצאת ידי חלק מהפוסקים שדעתם לאסור לחלוטין חלב שנחלב בשבת, המציאו פתרון הלכתי: חולבים במכונת חליבה, ובתחילת ההפעלה מוזרם החלב הנחלב לאיבוד. ורק בהמשך, באמצעות פעולת 'גרמא', מוסטת זרימת החלב לשמירה. 

אמנם בכשרות מהדרין נמנעים מלהשתמש בהיתר זה, ומקפידים על חלב מתוצרת ימי חול בלבד.
יש הצורכים חלב בכשרות רגילה – אך עוקבים אחר יום הייצור של החלב, שיהיה בין ימי רביעי ושישי, וזה פתרון מתאים גם לצרכני כשרות המהדרין, מפני שחלב זה בוודאות לא נחלב בשבת.

לסיכום: 

לכתחילה בוודאי עדיף לקנות חלב בכשרות מהדרין שנקי מכל חשש הלכתי. במיוחד באופן שאין הבדל במחיר, וכן בגלל הרצון לחזק את בעלי הרפתות ששומרים שבת למהדרין.

מוגש מטעם מרכז דעת – המרכז העולמי להכשרה תורנית. עולם הכשרות מעניין אתכם? אתם מוזמנים לקורס כשרות ולהעמיק את הידע שלכם בכל הלכות הכשרות, ולעסוק במקצוע תורני מבוקש.