מהו מקור הלכות טבילת כלים? אילו כלים חייבים בטבילה? מה קורה אם טבל כלי שנשארו עליו שאריות דבק? האם קטן יכול לטבול כלים? איך טובלים כלי חשמלי?
"מרכז דעת" מציגים את סדר טבילת כלים ואת הפתרונות והפרטים ההלכתיים:
מהו מקור מצוות טבילת כלים?
נאמר בתורה על השלל שלקחו בני ישראל מהמדיינים (במדבר לא, כא-כג): “זאת חוקת התורה וכו' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא".
התורה אומרת שצריך לטהר את הכלי שהגיע מהמדיינים על ידי טבילתו במקווה בו הנידה טובלת לטהרתה. מכאן למדו שצריך לטבול את הכלים הנכנסים מרשות גוי ליהודי.
אם הגוי השתמש בכלי במאכלי טריפה, יש להכשירו תחילה כדרך שימושו, כדי להוציא ממנו את טעמי האיסור שנבלעו או נדבקו בו, ואחר כך להטבילו.
מדוע יש לטבול כלים טרם השימוש בהם?
כתוב בירושלמי, במסכת עבודה זרה (פרק ה', הלכה ט"ו): "לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל". הטבילה לא נעשית לצורך ניקיון הכלי מחומרים לא כשרים, או מאוכל לא כשר. כמו כן גם כלי חדש, שיצא עכשיו ממפעל בחו"ל, אף הוא זקוק לטבילה.
האם מצוות טבילה היא מדין תורה?
רבינו תם סובר שזה מדין תורה הרמב"ם סובר שזה מדרבנן.
אילו כלים חייבים בטבילה?
כלים מכל סוגי המתכת. וחכמים גזרו חיוב טבילה גם על כלי זכוכית, כיוון שהם דומים בתכונתם לכלי מתכת.
כלי מתכת החייבים בטבילה הם רק הכלים שבאים במגע ישיר עם האוכל, בעת שהוא ראוי לאכילה. כגון צלחות, כוסות, סירים וסכו"ם. אבל כלים שנועדו לשימוש בשלבי הכנת האוכל בלבד, אינם צריכים טבילה.
כלי שנוצר על ידי ישראל, ונמכר לגוי, ושוב נמכר הכלי ליהודי, האם צריך טבילה?
השו"ע (סימן קכ, ס"ק יא) פוסק שחייבים להטביל, מפני שהיה בבעלות גוי.
הכנות לטבילת כלים:
חשוב לוודא שני דברים:
- המקווה כשר לטבילה כשיש בו מים בשיעור 40 סאה, שהם 288 ליטרים.
- כמעט על כל כלי חדש יש מדבקה. צריך להוריד את המדבקה כדי שלא תהיה חציצה בין המים לכלי.
אם טבל כלים ובחלקם היו תוויות מחיר מודבקות/ שאריות דבק, הכלל הוא כזה:
אם מקפיד על קיומו, כלומר, המדבקה מפריעה לו., יטבול את הכלי שוב. ואם אינו מקפיד על כך, בדיעבד אינו חוצץ.
סדר טבילת כלים והברכה:
לפני הטבילה מברכים: ברוך אתה ה' … על טבילת כלי". ויש להקפיד לברך צמוד לטבילה כדי שיהיה 'עובר לעשייתו'. אם טובלים שני כלים ומעלה מברכים: "על טבילת כלים".
תהליך הטבילה:
צריך לטבול את כל הכלי כשכולו בתוך המים. ואם נשאר חלק מהכלי בחוץ, הטבילה פסולה. לאחר שכל הכלי בתוך המים, יש להרפות מהכלי לשנייה, כדי שהמים ייכנסו בין היד לכלי. ואם חושש שהכלי ייפול ויישבר, יכול להכניס את הכלי בתוך סל.
שאלות ופרטים אקטואליים בדיני טבילת כלים:
האם יש חובה לטבול כלי פלסטיק?
המנהג הרווח הוא שאין טובלים כלי פלסטיק.
האם צריך לטבול תבניות אלומיניום?
מכיוון אלומיניום הוא חומר מתכתי. לכאורה היה צריך לטבול אותו מדין תורה.
אולם יש שתי סיבות לטעון שאינם טעונים טבילה: א. האגרות משה (יורה דעה סימן כ"ג) כותב שמכיוון שהשימוש בו הוא חד פעמי, אין חובת טבילה ב. האלומיניום הוא סוג מתכת שאינה כתובה בתורה, על כן הוא לא טעון טבילה.
ולמעשה, המנהג הרווח הוא שלא טובלים תבניות אלומיניום אפילו אם משתמשים בהם מספר פעמים.
האם קטן יכול לטבול כלים?
ילדים מתחת גיל 13 יכולים לטבול כלים ואף לברך, אולם מכיוון שאינם נאמנים להעיד שהכלי טבול, צריך שגדול יעיד עליהם כדי להתיר את הכלי לשימוש.
האם יש לטבול מכשירי חשמל המשמשים בהכנת מזון? וכיצד טובלים כלים חשמליים?
הבעיה בטבילת כלים חשמליים, היא שהטבילה עלולה להזיק להם.
תנור אפייה, טוסטר אובן, מצנם, טוסטר, מחם – כל אלו פטורים מטבילה, מדין 'מחובר לקרקע' (על ידי חיבורם לחשמל) שלא עלו מתורת קבלת טומאה, או מצד שאינם 'כלי סעודה'.
כלים שאפשר לפרק את החלקים כמו מיקסר או מעבד מזון צריך לטבול.
עבור כלים כמו קומקום חשמלי וכד', שיש חשש שיתקלקלו ויצאו משימוש במגע עם מים, יש שלושה פתרונות:
א. לפרק את הכלי למצב שלא ניתן להשתמש בו, ולהרכיבו מחדש. כך נחשב הכלי כאילו נגמרה עשייתו על ידי יהודי, ואינו חייב בטבילה.
ב. לתת את הכלי במתנה לנוכרי ולקבל אותו ממנו בהשאלה. כך ייפטר מטבילה כיוון שהכלי שייך לגוי.
ג. לטבול בטבילה מהירה את המכשיר במים. ולהמתין יום-יומיים עד שהמכשיר יתייבש לגמרי.
טבילת כלים בבתי מלון ומסעדות:
נחלקו הפוסקים, יש אומרים שלא צריך להטביל כלים אלה מכיוון שנקנו לצורך מסחר ולא לצורך אכילה, ויש הסוברים שחייבים בטבילה כדין כלי שנקנה מגוי. על כן, חלק מתפקידו של משגיח הכשרות לוודא שהכלים הוכשרו והוטבלו, וכל עוד לא הטבילום, אסור לאכול בהם.
כשאתם מתארחים במלון או יושבים לאכול במסעדה, תוכלו להיות בטוחים שבוגרי לימודי משגיח כשרות בקורס שלנו, עמלים ימים ולילות על מנת שאתם תיהנו מאוכל כשר, שמוגש בכלים כשרים, מהמהדרין מן המהדרין.
ההלכות מוגשות מטעם רבני 'מרכז דעת' – המרכז העולמי להכשרה תורנית הגדול בעולם.