בזמנו סיפרנו את סיפור ברית המילה בגטו ושם הוברר המסירות של אנשים לצורך ברית מילה. במאמר הזה ייתן עוד כמה אנקדוטות על הנושא
סיום מסכת מעניין במיוחד
בשכונת 'כפר אברהם' בפתח תקוה מתקיים מדי יום שיעור דף היומי, בבית הכנסת רמב"ם, ברחוב ריינס 13. מגיד השיעור הנפלא הנהיג בשיעורו רעיון מקסים, בכל עת שעומדים להתחיל בלימוד מסכת חדשה, הוא מכתיר את אחד הלומדים כאחראי של מסכת זו, לפי תור. החתן אחראי על ארגון סעודת הסיום של מסכת שסיימו ללמוד, והוא גם מתכבד לומר את הקדיש הנאמר על סיום המסכת.
בסיום מסכת ביצה בשיעור בבית הכנסת, אירע דבר מה שלא הותיר עין יבשה בין המשתתפים בסיום. וכך סיפר מגיד השיעור שליט"א: "על חברי השיעור נמנה ר' איליה ויניקור, יהודי שעלה מרוסיה. ר' איליה מתאמץ רבות, ומעורר התפעלות רבה בקרב חברי השיעור. הוא מכין את הדף היומי וחוזר עליו, אף על פי שקשה עליו לימוד של דף ביום עקב העדר חינוך תורני.
מגורים בבית עם ערל
"לסיום מסכת ביצה קבעתי, כי ר' איליה יהיה ה'חתן'. מסיבת הסיום נקבעה לאחד הימים, וה'חתן' ארגן את הסיום באופן מכובד ואמר קדיש בהתרגשות מרובה. הוא לא מהאנשים המרבים לשוחח. לכן הופתענו כשביקש לשאת דברים בפני המשתתפים בסעודת הסיום. האיש נעמד וסיפר: "כידוע לכולכם, נולדתי בברית המועצות. באותה התקופה היו קשים חיי היהודים והורי נמנעו מלערוך לי ברית מילה. ביום מן הימים היה אבי צריך להעדר מן הבית לתקופה, ולפיכך הוא ביקש מאביו שיבוא לגור איתנו עד שישוב ממסעו. אבל הסבא סירב בכל תוקף ואמר: "אינני מתגורר בבית אחד עם ילד יהודי שלא נימול!"…
"ניסו להסביר לו, כי רק מפחד השלטונות הסוביטיים הם נמנעו מלערוך ברית מילה. בנוסף, לא היו מוהלים באזור וכמובן, ששום יהודי בסביבה לא עבר קורס מוהלים… אך הסבא נשאר בשלו: 'איני מתווכח אם אתם צודקים, אני פשוט לא מסוגל להיות בבית אחד עם ילד יהודי שאינו מהול'. לא נותרה להורי ברירה והם ערכו לי ברית מילה.
"עכשיו זאת הפעם הראשונה בחיי שאני זוכה לערוך סיום. זו הפעם הראשונה בחיי שאני זוכה לומר קדיש של סיום. והערב – בהשגחה פרטית מופלאה – הוא גם יום היארצייט של סבי האהוב זכרונו לברכה, האיש שבזכותו מלו אותו בברית קודש!' – סיים ר' אליה את סיפורו המרגש".