רוב הג'לטין המופק כיום בעולם הוא מחזירים. האם ניתן לאכול חומר שנעשה מעצמות בעלי חיים טמאים? האם מותר לערבב את הג'לטין במאכלים חלביים? הג'לטין וכשרותו במאמר מקיף בהגשת 'מרכז דעת'.
אם אתם מהאנשים שמתבוננים בגב האריזה, אתם בטח נתקלים בחומר שנקרא ג'לטין. ג'לטין הוא חומר נפוץ בממתקים ובשלל מאכלים. לעיתים אנו צורכים אותו מבלי שנדע האם הוא מותר או אסור…
מה זה בכלל הג'לטין, מה הסיפור שלו? "מרכז דעת" יעשה לכם סדר.
מסטיק בזוקה – המיתוס
אם אתם זוכרים כשהיינו ילדים, הסתובבה שמועה בעיר על כך שבמסטיק בזוקה יש דם ושומן חזיר. השמועה התנפחה כמו מסטיק בזוקה והגיעה עד לירח. האם היה אמת בשמועה? האם במסטיק בזוקה יש ג'לטין? התשובה היא, שלא. אין באמת ג'לטין במסטיק. ואכן בשנת בשלהי שנת 2015 מסטיק בזוקה קיבל הכשר למהדרין מטעם העדה החרדית. אך אם תשימו לב כתוב על האריזה שהמסטיק כשר אך אין חותמת כשרות רשמית מטעמים אידאולוגיים, כדי לא לעודד לעיסת מסטיק שאינה ראויה לבני תורה, ודומה ל'העלאת גרה'…
אז מה זה ג'לטין? – שלושה נתונים:
- ג'לטין הוא חלבון הנקרא קולגן קרישי המופק מעצמות ומעורות של בעלי חיים. מייבשים את העצמות במשך כמה חודשים. אחר כך מפרידים בין החלבון למלחי הסידן וכד'.
מערבים בהם מלחים כימיים וטוחנים אותם עד שנהפכים לאבק, ממיסים ומבשלים במים, וכאשר הג'לטין מתקרר, הוא הופך למוצק וכך הוא הופך לג'לי. - כיום השימוש הנפוץ ביותר של הג'לטין הוא להסמיך נוזלים בתעשיית המזון.
את הג'לטין אפשר למצוא בממתקים, בגלידות ובמעדני חלב. בקרם בוואריה, בפנקוטה ובקרמים נוספים.
גם בתעשיית הקוסמטיקה משתמשים בו. כמו כן, הוא המרכיב העיקרי בייצור ג'לי למאכל וגם לייצור כמוסות לתרופות. - מקור השם ג'לטין מהמילה הלטינית "גֶלָטוס", שמשמעותה קשיח או קפוא, והמילה ג'ל היא למעשה נגזרת שלה.
רוב הג'לטין מופק מעצמות ומשומן חזיר.
ג'לטין שנעשה מעצמות בעלי חיים טמאים
אז מה, האם מותר להשתמש בג'לטין מבעלי חיים טמאים או מעצמות של נבלות?
הדיון בכשרות הג'לטין עלתה לפני כמאה שנה. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי התיר את השימוש באבקה מכיוון שמתייחסים לעצמות יבשות וחסרות טעם כאילו הם עץ או אבן ולא בשר. זאת מאחר שעצמות אלה איבדו לגמרי את מהותן הקודמת כעצמות בעלי חיים הם נחשבים למשהו חדש ומותרים מטעם היתר של "פנים חדשות באו לכאן".
כדי להתיר את הג'לטין צריך שיתקיימו התנאים הבאים (ע"פ אחיעזר ג לג, ה; שו"ת חזון יחזקאל ה.):
- צריך לנקות את העצמות מעור ובשר.
- שיהיו יבשות לגמרי (פנים חדשות באו לכאן)
- שתהליך הייצור יהיה דווקא באמצעות חומצות וסיד, תהליך הפוגם את טעם העצמות
- כמות הג'לטין במוצר לא יעלה על אחד משישים (בטל בשישים)
יש כשרויות בחו"ל שאכן מסתמכות על ההיתר הנ"ל, ועל כן במאכל שקיים חשש כזה, יש לברר מה מקור הג'לטין.
דין מעמיד:
יש פוסקים שאוסרים ג'לטין משני סיבות:
א. שמא לא התייבשו העצמות לגמרי, וגם חוששים שכאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל ולכן הג'לטין אסור.
ב. למרות ההיתר של 'בטל בשישים', הג'לטין עצמו אינו בטל בשישים בתוך המאכלים. מחמת חשיבותו שהוא נותן מרקם לתערובת, וזה נקרא 'דין מעמיד' ואינו בטל אפילו באלף.
(אגרות משה יו"ד ב כג, כז, לב; מנחת יצחק ה, ה.)
הג'לטין הכשר
ג'לטין שנעשה מעצמות בעלי חיים טהורים:
ג'לטין כזה מותר לכל הדעות וכל זה בתנאי שהבהמות נשחטו והומלחו כדין.
האגרות משה (יו"ד ב כז) כותב שאם שג'לטין יובש לגמרי הוא מוגדר כפרווה ומותר לערבבו גם במאכלי חלב, מכיוון שנחשבים לעץ ואבן ופנים חדשות באו לכאן.
בפועל, הכשרות הרגילה בארץ מעניקה תווית פרווה לג'לטין, אבל רבים מהדרים ומקפידים שלא לאוכלו כלל.
ג'לטין שנעשה מדגים:
ייצור ג'לטין העשוי מקשקשים של דגים כשר, כיוון שרק לדגים כשרים יש קשקשים, אך התהליך מסובך ויקר יותר. מצד שני זה נחשב להכי מהודר, ועל כן בכשרויות מהדרין משתמשים רק בו. והוא מסומן כ"ג'לטין מעצמות דגים" או "ג'לטין מהודר".
ג'לטין צמחי:
ג'לטין מן הצומח עשוי אצות ים או שרף של עצים. הוא כשר, אך הוא פחות בשימוש, מכיוון שאיננו גמיש וקריש והמרקם שלו שונה מג'לטין מעצמות.
תרופות:
תרופות רבות עטופות בכמוסות, והכמוסות מצופות בג'לטין. לכן מומלץ לפתוח את הכמוסה ולהוציא את התרופה.
הלכה למעשה – ג'לטין בארץ:
לפי הוראות הרבנות הראשית יש לאסור שימוש בג'לטין מעצמות בעלי חיים טמאים. כיום חברות המזון בארץ משתמשות בג'לטין המופק מדגים כשרים.
מערכות הכשרות המהודרות, כמו בד"ץ העדה החרדית, שארית ישראל, הרב לנדא, הרב רובין, הרב וסטהיים ועוד, מקפידות על ג'לטין המופק מדגים כשרים.
על כן מוצר המכיל ג'לטין, ויש עליו כשרות מהדרין, ניתן לצרוך אותו ללא חשש.
המאמר מוגש מטעם 'מרכז דעת' – המרכז העולמי להכשרה תורנית הגדול בעולם.
אם אתם מתחברים לעולם תעשיית המזון והכשרות, אנו מזמינים אתכם לקורס משגיחי כשרות של "מרכז דעת", המוביל את תחום ההכשרה התורנית בארץ,
לעסוק במקצוע תורני ולהתפרנס בכבוד ממלאכת קודש.
