גידול ירקות במצע מנותק

הרב שמואל גנוט

ירקות על מצע מנותק

מה עשו בשנת שמיטה בקיבוץ "חפץ חיים", עם קום המדינה? מתי אפשר לגדל ירקות בשנה השביעית ללא חשש שמיטה לכתחילה? מהם גידולי הידרופוניקה? 

"מרכז דעת" מגיש מה זה ספיחים, ואיך נמנעים מזה?

הנושא של דיני שמיטה בירקות הוא מורכב וסבוך, בקורס משגיחי כשרות של מרכז דעת בעת לימוד דיני הכשרות נחקר הנושא לעומק ונלמד כראוי, המאמר הזה מנסה לתת צוהר קטן לנושא המורכב.

נאמר בתורה: “ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה’, שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ” (ויקרא כה, ד).
שמיטה פירושה שאין מעבדים את הקרקע, וזאת אחת לשבע שנים כמניין השמיטות.
מצוות השמיטה היא מצווה התלויה בארץ, ז”א שנוהגת אך ורק בארץ-קרקע ישראל.

הרמב”ם מסביר את מצוות שמיטה בכך שפעם בשבע שנים הקרקע נחה ומתחזקת כיוון שקרקע שאין עובדים בה שנה אחת מתחזקת ומוסיפה יבול. לשון הרמב”ם: “ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה”. בעקבות איסורי השמיטה עלה בשנת תשנ"ד, בגוש קטיף, הרעיון לגדל ירקות על-גבי מצע מנותק בשנת השמיטה. מצע מנותק משמש גם בשנים רגילות לגידולי ירקות ללא חרקים. מצע מנותק יכול להתבצע גם בגידול על מים בשיטת ההידרופוניקה בתוך מבנה מקורה. 

כולנו שומעים על מצע מנותק, מה זה בתכלס? 

מצע מנותק זוהי שיטה חקלאית לגידול צמחים במנותק מהאדמה, כמו עציץ המונח על – גבי משטח אטום. כמו כן, הוא מנותק מהשמיים במקום מקורה, כמו בית או חממה. לפי ההלכה, הרעיון בגידולי ירקות במצע מנותק הוא, שהם אינם נחשבים לגידולים שגדלו בארץ ישראל, ולפיכך אינם כפופים למצוות התלויות בארץ. זה נוגע לענייננו, גידולים בשנת שמיטה. 

אז מה הרעיון ההלכתי של מצע מנותק?

ההלכה היא שגידולי ירקות  שגדלו שלא על גבי קרקע, אין בהם איסורי שביעית. ה"חזון איש" אשר היה ידוע במאבקו על הלכות שמיטה בעת קום המדינה כתב: "מותר לגדל בשמיטה בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית, ועל הגידול לא חלה קדושת שביעית". 

מהם התנאים לכך?

  1. גוף הגידול
  2. השורשים צריכים להיות מנותקים מהקרקע ויכולים ליצור נקבי ניקוז קטנים עד 1 מ"מ לכל היותר.

החממה צריכה להיחשב כבית שיש לה קירות בגובה של 80 ס"מ וגג. כדי להיחשב כבית, החממה צריכה להגן עליו מחרקים וצריכה להיות בלי פתחים לשמש ולגשם שמועילים לגידול עצמו. כמו כן, היא צריכה להיות מבנה קבוע (כל התנאים האלה צריכים להתקיים כדי שהגידול לא ייחשב מחובר לקרקע).

משטח החממה לא יכול להיות מנותק מהקרקע על ידי ריצוף או ביטון, אלא צריך להיות מכוסה בחומר אטום למים ומונע יניקה של הגידול. כגון יריעות ניילון פוליאתילן עבות או יריעות פלריג מצופות או מתכת, אבל לא מחומרים כמו עץ, קלקר קרטון. אלו אינם מונעים יניקה. החממה חייבת להיות נקיה מאדמה הראויה לזריעה.
כלי הגידול צריך להיות בנפח של עד 330 ליטר כדי שלא ייחשב כמחובר לקרקע. 

מושג נוסף שנפוץ מאוד בנידון הוא "גידולי מים" מהם גידולי מים?

לפני ארבע מאות שנים גילו החקלאים שכל צמח אינו יונק מהאדמה אלא מקבל הזנה משני מקורות:

  1. הצמחים יונקים מהאוויר ומקרני השמש. כמו כן, הצמחים קולטים סוכרים הנוצרים בתהליך הנקרא פוטוסינתזה. לכן כל חממות הגידול בעולם עשויות מחומרים קולטי שמש.
  2. הצמחים יונקים מהשורשים, ולא מהאדמה אלא באמצעות דשנים ומינרלים שנמצאים באופן טבעי באדמה, כגון  חנקן, זרחן, ואשלגן. בעקבות זאת, מבחינה בוטנית ניתן לגדל צמחים במים המהולים בחומרי מזון הדרושים לגידול ללא אדמה (הידרופוניקה).

ומה ההלכה אומרת בגידולי מים לענין שמיטה והמצוות התלויות בארץ? 

גידול באופן זה משפיע על דיני שמיטה ותרומות ומעשרות. בספר משפטי ארץ (פרק ח סעיף יז) דן האם עציץ של גידולי מים, דינו כעציץ שאינו נקוב שנאמרו בו דיני שמיטה מדרבנן, או כיוון שאין אדמה בעציץ הוא אינו דומה לעציץ שאינו נקוב, וגם מדרבנן אין בו דיני שביעית. נחלקו הפוסקים בדין גידולי מים בשביעית, האם מותר לזרוע ירקות.
בשו"ת נחפה בכסף כתב (יו"ד ה') שנאמר בפסוק: "ושבתה הארץ, שדך לא תזרע", וארץ זה אדמה. אבל על גידולי מים מותר.
החזו"א (שביעית סימן כב ס"ק א, סימן כו ס"ק ד) פסק שמותר וזה נחשב למצע מנותק. זאת בתנאי שיש מעליהם גג. אכן, בשמיטה בשנת תשי"ב גידלו בקיבוץ "חפץ חיים" גידולי מים בחצאי חביות. ואפילו החזו"א השתתף במימון ובגיוס תרומות עבור ההוצאות הראשונות של ניסיונות אלה מפני שאינו נחשב לעציץ שאינו נקוב. 

הלכה למעשה לעניין גידול ירקות על מצע מנותק 

ההוראה ההלכתית בגופי הכשרות וההוראה המובילים שאין דיני שביעית בצמחים הגדלים במצע מנותק בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית. ובמצעי גידול מנותקים שיש בהם נקבים לניקוז מי ההשקיה, שמים יריעות ניילון תחת הצמחים, מחשש שאולי רצפת הבטון אינה חוצצת בפני היניקה. ולחומרא מפרישים תרומות ומעשרות.

הירשם לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן