הגאון הרב דוד כהן שליט"א
ראש ישיבת חברון גבעת מרדכי וחבר מועצת גדולי התורה
כוונות במצוות תפילין
הנה בתוכן כוונת מצות תפילין כ' השו"ע (ריש הלכ' תפילין): "יכווין בהנחתם שצוונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו".
והיינו שבכוונת מצות תפילין מלבד מה שיש לכוון בהם על יחוד שמו ויציאת מצרים, יש לכוון ג"כ על שעבוד המוח והלב – מקומות המחשבה והתאוות "ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו".
ובמשנ"ב (שם) הביא מקור לדבר מהב"ח: "מדכתיב והיה לך לאות על ידך וגו' למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך וגו', יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויה בכוונה שיכוון בשעת קיום המצוה", ומבואר דבמצות התפילין הכוונה היא חלק מ"עיקר המצוה" עד כדי ש"קיומה תלויה בכוונה שיכוון בשעת קיום המצוה".
ולכאורה צ"ב, היכן מצא השו"ע רמז בפסוק שהביא הב"ח שיש לכוון ג"כ על 'שעבוד המחשבות והתאוות וימעיט בהנאותיו', והרי בפסוק לא נזכרה אלא היציאה ממצרים, ומנין לו על שאר הכוונות שהוסיף, שיעבוד המחשבות והתאוות ומיעוט ההנאות.
וגם צ"ב, במה נשתנית מצווה זו מכל שאר המצוות שבה פירש השו"ע את כוונתה. ובאמת שקשה כן בפסוק עצמו, מדוע פירשה התורה את הטעם מפורש באומרה "למען תהיה תורת ה' בפיך", שלא מצינו בשאר מצוות שנתפרש טעמם בקרא להדיא.
שורש ביאור הענין נמצא בד' הרמב"ן (בפ' יתרו) עה"פ: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".
וכתב רש"י "כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי". ובשפת"ח: "דקשה לרש"י למה תלה אלקותו ביציאת מצרים ולא בבריאת שמים וארץ ולכתוב אני ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ".
ויעוי' באבן עזרא (שם) שהביא שנשאל מר"י הלוי "למה הזכיר אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולא אמר שעשיתי שמים וארץ, ואני עשיתיך", וזאת הוקשה ג"כ לרש"י.
ולכן פירש שהתייחדה יציאת מצרים לפי שמחמתה נהיו כלל ישראל ל"משועבדים לו". ועדיין צ"ב במשמעות הדברים.
והרמב"ן (שם) כתב: "אנכי ה' אלקיך – הדבור הזה מצות עשה, אמר אנכי ה', יורה ויצווה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה', והוא אלקים להם, כלומר הווה, קדמון, מאתו היה הכל בחפץ ויכולת, והוא אלקים להם, שחייבים לעבוד אותו.
ואמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כי הוצאתם משם תורה על המציאות ועל החפץ, כי בידיעה ובהשגחה ממנו יצאנו משם, וגם תורה על החידוש, כי עם קדמות העולם לא ישתנה דבר מטבעו, ותורה על היכולת, והיכולת תורה על הייחוד, כמו שאמר בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ.
וזה טעם אשר הוצאתיך, כי הם היודעים ועדים בכל אלה". ומבואר, דאנוכי זוהי מצוות האמונה והיא מיוסדת על יצי"מ, שביציאת מצרים נתגלו כל שלושת יסודות האמונה: מציאות ה', יכולתו והשגחתו, ואלו יורו על אחדותו.
וכ"ז כלול במצוה דאנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים. עוד מבואר, ש"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" הוא המחייב לעובדו, וכלשונו "והוא אלקים להם, שחייבים לעבוד אותו", וסיים בסוף דבריו "ותקרא זו המצוה קבלת מלכות שמים".
יסוד האמונה מיציאת מצרים
והיינו, שיסוד האמונה מיוסד על ההוצאה ממצרים שהיא הראתה בחוש את מציאות ה' ואלקותו, שלא נעלם ממנו דבר ואין נסתר לו, והוא משגיח, הציל את ישראל והוציאם מבית עבדים והשיב למצרים בהענישם.
אמנם הוסיף עוד דהיציאה מחייבת אותנו לקבל אלקותו ומלכותו. ומכח אמונה זו באה תכלית המצווה לקבל עול מלכותו, וב"קבלת מלכות שמים" נכללו ב' חלקים:
א. "אלקותו" – להאמין שהוא המשגיח בעל היכולת והחידוש ולכן לעובדו.
ב. לקבל את "אדנותו" ולכן אנו לו לעבדים ומקיימים מצוותיו שהאדנות היא כח הציווי. ונראה לבאר, דאין תכלית האמונה בהכרה שהיא בלב בלבד, אלא באמונה הפועלת בחיי המעשה של האדם, וכל מי שחי בכפירה הרי הוא פורק עול, שחיים של כפירה הם חיים של פריקת עול, וחיים של אמונה הם חיים של קבלת עול, וזה משום שההכרה של האנוכי ה' אלוקיך הוא שהוא אלוקים לך ולו ראוי לעבוד.
ויסוד העבודה הוא בקבלת עול העבדות, ולכן תכלית כל האמונה במציאות ה' ובהשגחתו וביחוד אלוקותו על ישראל הוא לעובדו, וזה ע"י קבלת עול מלכותו.
כח מצוות תפילין לזכרון וקיום התורה כולה
והנה, הרמב"ן פירש את הפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך" – תורה ומצוות, והינו שמכח מצות תפילין יבוא לזיכרון וקיום של כל התורה והמצוות. וזה מבואר מאד לפי מה שביארנו במק"א ע"פ הגמ' בשילהי מכות ד"בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק באמונתו יחיה" דהאמונה היא יסוד של כל מצוות התורה, והרי לפי המבואר יסודות האמונה שהם מיוסדים על יצי"מ ותכלית האמונה שהיא קבלת מלכות שמים.
וזהו דכתב הרמב"ן ד"למען תהיה תורת ה' בפיך" קאי על התורה והמצוות דבכח האמונה כלולים כל התורה והמצוות.
וזהו מ"ש השו"ע שכוונת התפילין שישעבד התאוות והמחשבות לעבודת ה', שבזה יבוא לתכלית האמונה שהיא קבלת מלכות שמים, וזהו היסוד והשורש לקיום כל מצוות התורה.
והנה, מצאנו בכתוב בפ' ציצית "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי".
ומבואר, דהולא תתורו הוא היסוד לזכירת ועשיית כל המצוות. ולפי"ז מבואר דהתפילין שהם שעבוד מחשבות הלב והתאוות שהוא ההיפך מהולא תתורו אחרי לבבכם הוא היסוד לקיום כל מצוות התורה.
ערך: הרב אהרון לסרי מתלמידיו המובהקים.
רוצה להבין יותר לעומק את הלכות התפילין ולהפרנס ממלאכת קודש זו?
קורס שיפוץ תפילין של מרכז דעת ייתן לך ידע מקיף בהלכות ובדרך ייצור התפילין, תוכל להפרנס ממלאכת קודש שמתאימה לבית של תורה. לפרטים נוספים כנס עכשיו לקורס שיפוץ בתי תפילין.
הידור מצווה
הגאון הגדול הרב אשר וייס שליט"א ראש ביהמ"ד 'דרכי תורה' ואב"ד 'דרכי הוראה', מפוסקי הדור "זה אלי ואנוהו" "זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה
במעלת כח מצוות התפילין
הגאון הרב דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון גבעת מרדכי וחבר מועצת גדולי התורה כוונות במצוות תפילין הנה בתוכן כוונת מצות תפילין כ' השו"ע (ריש