מה פירוש המושג ההלכתי 'ספיחין'? מה טעם איסור ספיחין, ומהם התנאים לאיסור ספיחין בשמיטה?
האם מותר לשתות חלב בהמות האוכלות ספיחין? רבני "מרכז דעת" במאמר הבא:
מה ההגדרה של ספיחין?
ספיחין אלו צמחים שגדלו מעצמם ללא יד אדם. התופעה הזו קורית מהזרעים שנופלים בשעת הקצירה, ונקלטים בקרקע מעצמם. אחרי שנה הם עולים מאליהם ומסתפחים לתבואת השנה החדשה. כמו שפירש רבי עובדיה מברטנורא במסכת שקלים פרק ד' משנה א': "ספיחין – תבואה העולה מאליה ממה שנשר בקציר".
הפירוש המילולי של "ספיחין':
ר' יונה אבן ג'נאח, מחשובי המדקדקים העבריים: שפח בערבית פירושו לשפוך, שזה בעצם מה שנשפך ונושר בשעת הקציר.
הרמב"ן כתב: כמו שנאמר על גרים מלשון 'ונספחו על בית יעקב', כלומר, תבואה הנוספת מעבר לקציר הרגיל.
מה מקור איסור ספיחין ולמה נאסר לאכול ספיחין בשנת שמיטה?
הגמרא מביאה שתי דעות בעניין:
- רבי עקיבא סובר שזהו איסור דאורייתא,
- החכמים סוברים שזוהי אסמכתא בעלמא, ובעצם זה רק איסור מדרבנן.
הרמב"ם כותב (ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה ב'): "ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה. ולמה גזרו עליהם, מפני עוברי עבירה, שלא ילך ויזרע תבואה וקטניות וזרעוני גנה בתוך שדהו בסתר, וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן, לפיכך אסרו כל הספיחים הצומחים בשביעית".
יוצא מדברי הרמב"ם שספיחין מדין תורה מותרים הם באכילה, והם קדושים בקדושת שביעית. אך חכמים אסרו מפני החשש שיבואו לזרוע בשנת שביעית ויגידו שהם מהשנה שעברה או שיגידו זה גדל מעצמו בשנה השביעית. כמו כן, אסרו חכמים ללקוט ספיחין שמא יבואו לאכול אותם. למעשה, הם אסורים באכילה.
על מה נאמר גזירת ספיחין?
ירקות, תבואה או קטניות, בהם יש חשש שעוברי עבירה יזרעו בסתר בשנת שביעית.
באילו גידולים לא גזרו חכמים?
- בפירות האילן לא גזרו חכמים, כיוון שאינם נותנים פירות מיד בשנתם הראשונה, ולא חששו חכמים שיטעו עוברי עבירה בסתר.
על כן, הפירות שצמחו בשמיטה מותרים באכילה בדיני קדושת שביעית. - ירקות שגדלו בשדה נכרי, כיוון שלא גזרו חכמים גזירת ספיחין על נכרים, כי נכרי לא חייב במצוות שביעית.
- גזירת ספיחים אינה חלה במקומות שלא כבשום עולי בבל, ולא בגבול עולי מצרים ולא בעבר הירדן.
- פרחים לנוי, מכיוון שאין בהם קדושת שביעית, לא גזרו עליהם חז"ל גזירת ספיחין.
- תבלינים שגדלו בשטחי הפקר.
- צמחים שהתחילו להתפתח מעצמם בבית, כגון בצל שהוציא עלים.
איסור ספיחין בצמחים רב שנתיים
צמחים שלא זורעים אותם כל שנה מחדש אלא הם מוציאים פירות מעצמם כל שנה, בכאי גוונא לא חששו חכמים שיזרעו במיוחד בשנת השמיטה, ועל כן, לא גזרו גזרת ספיחין.
איסור הנאה בספיחין
מעיקר הדין אין לאסור אך ה"חזון איש" פסק שספיחין אסורים בהנאה.
ספיחין בשנה השמינית
איסור ספיחין קיים גם בתחילת השנה השמינית, כיוון שחוששים שירקות נזרעו בשנה השביעית.
האם יש איסור ספיחין במאכל בהמה?
עד כה דיברנו שאדם אסור לו לאכול ספיחין, מה קורה עם הבהמות?
החזו"א (שביעית סי' ט אות ו) כתב: "איסור ספיחין הוא אפילו לבהמה ומסתבר שאין מעמיד בהמתו ע"ג ספיחין בשביעית".
פירוש: מכיוון שאיסור ספיחין הוא גם איסור הנאה, יהיה אסור להאכיל בהמתו בספיחין. אולם אם הבהמה הולכת מאליה לאכול מן הספיחין, אין חובה לגרשה.
ובשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' נא אות יא) כתב: "אבל אוכלי בהמה או מיני צובעין שפיר גזרו בהם חכמים איסור ספיחין אף לענין הנאה חוץ מתבן וקש".
האם מותר לשתות חלב בהמות האוכלות ספיחין?
לאחר שהבנו שאיסור ספיחין חל גם על בהמות, נשאלת השאלה, האם מותר לשתות חלב מפרות שאוכלות ספיחין בשמיטה?
נחלקו האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, והרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הידוע בשם הגרי"ז), אם ניתן לדמות את איסור ספיחין לדין פרה שאכלה חמץ בפסח, או לדין בהמה שאכלה מאכלות אסורות, שאסור לשתות את החלב שלה. וכמו שבפסח יש המקפידים לקנות רק חלב שנחלב בערב פסח. ולכן מופיעה החותמת "כשל"פ ער"פ".
הרבי מסאטמר החמיר וסבר שיש לדמות את הדינים ועל כן לא שתה חלב, וגם לא אכל ביצים מתרנגולות שאכלו ספיחין בשביעית.
הגרי"ז טען שאם יאסרו את החלב יבואו לאכול מתוצרת שביעית ע"י היתר מכירה, כיוון שיגידו שבמילא לא שייך לשמור שמיטה כהלכתה.
ולמעשה, כששאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הוא לא הצטרף לדעת האוסרים, ועל כן נוהגים לאכול תוצרת חלב, אף על פי שהבהמות אוכלות בשביעית מפירות שיש בהם קדושת שביעית.
מוגש מטעם מרכז דעת – המרכז העולמי להכשרה תורנית הגדול בעולם, המובילה את תחום הכשרת משגיחי כשרות בארץ ומחוצה לה.
